מה עושים כשעולות לנו מחשבות לחוצות ככה סתם?
באמצע היום שלנו?
לפני השינה?
ככה, משום מקום.

כמו בזמן תרגול המיינדפולנס,
גם במהלך היום, יכולות לעלות לנו מגוון מחשבות.

בזמן התרגול, אנחנו מזהים את אותן מחשבות,
וחוזרים להתרכז בנשימה או בגוף.
בעוד שהכי חשוב זה שלא נהיה שיפוטיים כלפי עצמנו או כלפי המחשבה שעלתה לנו.

כך גם במהלך היום.
במידה ועולה לנו מחשבה של לחץ,
נזהה אותה, וללא שיפוטיות כלפי עצמנו,
או כלפיי המחשבה,
נפנה את הקשב שלנו לנשימה שלנו או למגע של הגוף עם הסביבה.

מה קורה שאנחנו ממשיכים לחשוב על המחשבה שעלתה?
אם אנחנו ממשיכים לחשוב ולפתח את המחשבה הלחוצה שעלתה לנו,
אנחנו ממשיכים לתת לה מקום, ואפילו עוזרים לה ”לבנות“ בית בתוך הראש שלנו.
במיינדפולנס אנחנו מבינים שמחשבה היא רק מחשבה – היא לא מציאות.
ניתן לה להיכנס,
וכמו שהיא נכנסה נאפשר לה גם לצאת.
ברגע שאנחנו ממשיכים לפתח אותה, לחשוב עליה, להעמיק בה,
אנחנו לא מאפשרים לה לצאת,
ולמעשה אנחנו מזמינים אותה להישאר.

”אי אפשר לא להעמיק בשום מחשבה ורק להדחיק“
נכון מאוד, וזאת גם לא המטרה.
כמובן שאנחנו צריכים להעמיק במחשבות שעולות לנו במטרה להבין ולפתור אותן.
המטרה שלנו במיינדפולנס היא לאפשר לעצמנו לבחור את הזמן הנכון ביותר עבורנו להתמודד.

למשל אם המחשבה הלחוצה תעלה בזמן שאני בשיחה עמוקה עם בן/בת הזוג במטרה למצוא פתרונות או לשתף את התחשות שלנו- כמובןן שהמחשבה הלחוצה חשובה.

אך אם אנחנו נוהגים במכונית, מבלים עם הילדים שלנו, מנסים להתרכז בעבודה, ועוד מיליון דוגמאות אחרות של היומיום,
והמחשבה המלחיצה עולה בנו ואנחנו ממשיכים להעמיק בה –
ייתכן ונשנה את התגובה ואת החוויה שלנו באותו הרגע.

במקום להנות מהמשחק עם הילד – בכלל נהיה במקום אחר במחשבות.
במקום להגיב תגובה שקשורה לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה – נגיד תגובה שתואמת את המחשבות הלחוצות שלנו.
התנהלות מתוך מודעות היא המטרה שלנו.
לבחור מתי נכון לנו להתעמק ומתי לא.

לכן שימו לב לאותן מחשבות,
תגידו להם שלום שהם נכנסות,
אבל נסו לא להעמיק בהן כל פעם שהן נכנסות.
זכרו,
מחשבה היא רק מחשבה, היא לא עובדה ולא האמת.

המלצה שלי היום היא על מדטציית ”קשב לנשימה“