זמני משבר יכולים להיות בחברה כולה (משבר הקורנה הוא דוגמא טובה),
וזמני משבר יכולים להיות גם אישיים לחיים שלנו.
אולי תחושת המשבר קיימת בזוגיות, אולי בהורות, קריירה,
או אפילו רצון להגשמה עצמית, בחירת מטרות חדשה וחיפוש כיוון בכלל.

מה קורה לתחושת הלחץ הרגילה שלנו בזמני משבר?
האם לחושת הלחץ הכרונית שקיימת אצלנו משתנה?
גוברת? נעלמת לאור המשבר הנוכחי?
האמת היא שכל אדם מגיב שונה לתקופות משבר נקודתיות.
אבל אני חושבת שבטוח להגיד, שבתקופות משבר הנטייה שלנו לחשוב על העתיד מתגברת. גם אם אנחנו מודעים שחשיבה על העתיד לא משרתת אותנו בזמן לא חוסר וודאות – עדיין המחשבות על העתיד (מה יהיה?) יעלו בנו יותר ויותר.

מיינדפולנס בתקופות משבר
הרבה אנשים ניגשים למיינדפולנס בתקופת משבר.
ככה זה היה אצלי.
התפרצות של הכאב הכרוני שלי בצוואר השאירה אותי כמה חודשים טובים במיטה. בלי יכולת ללכת, בלי עבודה ובלי אף אחד מהתחביבים שלי.
הדיכאון הגיע מהר.
ואחרי כמה חודשים הבנתי שזה משבר. אני צריכה עזרה.
אז גם גילתי את עולם המיינדפולנס המופלא.
התחלתי לתרגל את המיינדפולנס והוא אכן עזר – אחרי כל תרגול הרגשתי רוגע ואיזון נפשי.
אבל האתגר האמיתי היה להתמיד.
גם שהבנתי שזה עושה לי טוב, שהתרגול עוזר לי – להתמיד ולתרגל כל יום היה ממש קשה.

ואכן,
בשנה הראשונה זה היה הרבה ”און אנד אוף“.
תרגלתי, לא תרגלתי, חזרתי, נזכרתי – בעיקר שכחתי.
וויתרתי לעצמי והמשכתי לספר לעצמי: ”שזה לא פשוט המצב שאני נמצאת בו ואני דורשת מעצמי יותר מידי“.
האמת היא שזה לא היה נכון.
ידעתי שאני צריכה את המיינדפולנס באופן קבוע כי אם לא תרגלתי באופן קבוע הקושי לחיות עם הכאב הכרוני חזר.
המחשבות השליליות, הלחץ התמידי, אין ספור המחשבות, הסערות הרגשיות, הדרמטיות סביב כל מחשבה שהאמנתי שהיא מציאות – הכל נכח בחיי.

והבנתי,
שעד שלא אכניס לחיי איזון ורוגע באופן קבוע בעזרת תרגול – לא אשיג את התוצאות שאני רוצה.
ארגיש שאני עושה את המאמץ, אבל בפועל רק אמשיך לחשוב ולספר לעצמי שאני עושה.

את מבינה,
כמוני, הרבה אנשים ניגשים אל המיינדפולנס בתקופות משבר.
והם אפילו משיגים לעצמם את ההקלה המידיית.
אבל אחרי שהמשבר הרגעי חולף – הם חוזרים להרגלים הישנים שלהם,
והמשבר הבא רק מחכה מעבר לפינה.
אין לנו שיטה על משברים. ואין לנו שליטה על איך שנרגיש.
כן יש לנו שליטה על התגובות שלנו. וכן יש לנו שליטה האם להתבוסס בתחושות הקשות בתסכול ושיפוטיות או לשהות איתם ברוגע עד שיחלפו.

אם לא תרגלת קבוע עד עכשיו,
אז הגיע הזמן שתעצרי לרגע ותזכירי לעצמך:
למה רציתי להשתתף בתוכנית?
מה התוצאה שרציתי להשיג?
האם מאמץ של חמש דקות ביום לא שווה לי בשביל לחיות חיים רגועים?
האם אני רוצה להיות מוכנה למשבר הבא?

האחריות לאיך נחייה את חיינו,
היא שלנו בלבד.
ואני יודעת שהגעת לכאן מסיבה טובה.
ואני יודעת שהקושי שלך אמיתי.
שאני מזמינה אותך לזכור את הסיבה כל יום ”שיש לך משהו טוב יותר לעשות מלתרגל מיינדפולנס“.
כדי לראות שינוי אמיתי,
אנחנו צריכים להתמיד.

😉!You can do it