יקרה, היום אני רוצה ללמד אותך מושג חדש במיינדפולנס.

במיינדפולנס כאשר אנחנו אומרים את המושג ה“טייס האוטומטי“ אנחנו מתכוונים לאותם רגעים כאשר רצף המחשבות שלנו ממשיך מעצמו. ואנחנו מוצאים את עצמנו מפתחים בראש שלנו נושא מסויים לכיוון שונה חלוטין.
לפעמים אנחנו אפילו נעצור ונשאל את עצמנו: ”מה הוביל אותי בכלל לחשוב על זה?“ או ”על מה חשבתי בכלל?“

הטייס האוטומטי יכול להתבטא בדרכים נוספות, כמו למשל חזרה על אותן מחשבות שוב ושוב..
אם זאת שיחה שהייתה לי, או מצב לא נעים שהייתי חלק ממנו. נחשוב שוב, נשחזר, נתנסח מחדש בתוך הראש שלנו למרות המצב כבר הסתיים ורחוק מאיתנו.

אותו דבר יכול לקרות גם עם דברים שהולכים לקרות בעתיד.
משימות שיש לי לעשות, שיחות שאנחנו צריכים לבטא את עצמנו או אתגרים שעומדים בפניי.

וכאן תחושת הלחץ הרבה פעמים נכנסת למשחק ומתעוררת אצלנו לגבי התמודדויות עתידיות שעלינו לעשות.

הטייס האוטומטי (אותו רצף מחשבות בלתי נשלט) יכול להופיע גם מתוך תחושה פיזית מסויימת.
ואם אנחנו לא מרגישים טוב, רעבים, עייפים, כועסים או מתוסכלים הטייס האוטומטי יכול להוביל אותנו במהירות גם להסקת מסקנות וקבלת החלטות פחות מיטיבות עבורנו. מתוך אותו הרגש שהרגשנו כשהתחלנו לחשוב על הדברים.

ככל שנתרגל יותר ויותר דקות של מודעות ונוכחות ברגע (מיינדפולנס כמובן),
נוכל לשים לב בקלות לאותם רגעים שהראש שלנו נודד למחשבות אחרות ולרצף המחשבות שמפתחות במהירות בטייס האטומטי.

בטח שמת לב שבזמן ההקלטות אני מזמינה אותך לשים לב כאשר מחשבה נכנסת לכם לראש, או נודדת, ובאותה נשימה אני מבקשת ממך לא להיות שיפוטית.
וכך גם בחיים.
כאשר נשים לב לרצף מחשבות של הטייס האוטומטי, נוריד שיפוטיות כלפי עצמנו ולרגע אחד – נחזור להתמקד בנשימה.