הייתי עם הגרוש שלי במכון וולנס שישנו בו.
טכנולוגיה חדשה שעבדה על תדרים.
ובמכון היו איתנו הרבה אנשים אחרים שישנו גם שם , במטרה לפתור את הבעיה הבריאותית שלהם.

כולם היו מאוד נחמדים והתעניינו מה קרה לי,
״בחורה צעירה כמוך, בטח משותקת בגלל תאונת דרכים״ – הם היו ממהרים להסיק.
ואנחנו היינו מתקנים, ומספרים שעברתי שבץ מוחי בגיל 30.

יום אחד, כשחזרנו במונית חזרה הביתה,
פניתי אל הגרוש שלי ואמרתי לו: 
״אנחנו צריכים להתחיל את הסיפור ממקום אחר.
לפתוח בכמה מזל יש לי״
והיה לי המון מזל, לא נפגעו לי שום יכולות קוגניטיביות כמו כתיבה או קריאה,
חשיבה או חיבור משפטים…
ואני נשארתי בחיים!

והשינוי הקטן הזה שינה את כל האנרגיה.
הוא מיקד מראש את האנרגיה על המזל ועל ההודיה.

ומאותו הרגע אני מרגישה הכי בת מזל בעולם!