חגיגת ההצלחות שלנו!
3 סיבות למה חשוב כ"כ לחגוג את ההצלחות שלנו?


האם קל לך לחגוג את ההצלחות שלך? האם יש לזה בכלל ערך בעינייך?
עד לפני כמה שנים, חשבתי שלציין ולחגוג הצלחות והישגים של עצמי זה דבר ממש מיותר. והאמת היא, שזה בעיקר הרגיש לי ממש לא נוח..
הרגשתי שאני משוויצה, והרי זה חשוב שאהיה צנועה (ככה חינכו אותנו, לא?)
אבל האם הגיע הזמן לפקפק באמונה הזאת?

כמובן שזאת לא האמונה היחידה שהייתה לי סביב “חגיגת הצלחות”.
היו פעמים שהרגשתי שאנשים מסוימים יתרחקו ממני אם אציין את ההישגים וההצלחות שלי בפניהם. והיו פעמים שהרגשתי שעדיף “לא לפתוח עין הרע”.
אבל בעיקר, אני חוששת שאנחנו מקטינים כל כך את ההצלחות שלנו, ולא באמת מחשיבים את “הדברים הקטנים” כהצלחות.
הרי “הצלחה” זאת מילה כל כך גדולה. ולמי אנחנו משייכים אותה?
אנשים ש”הצליחו” בחיים, מי הם?
אנשים שמרוויחים הרבה כסף? אנשים שמצאו זוגיות אוהבת? בנו בית והקימו משפחה?
ומה לגבי אנשים שעושים את מה שהם אוהבים? ומגשימים את עצמם?
וחיים את החיים שנכונים עבורם? גם אותם תמיד נגדיר כמצליחים?

השאלה הדהדה בי.
והתחלתי לחשוב על סיבות,
למה חשוב לחגוג את ההצלחות שלי? ואיך זה יכול להשפיע לטובה על החיים שלי? 🤔

3 סיבות למה חשוב לחגוג את ההצלחות שלנו

1. לחגוג את ההצלחות שלי = לחגוג את עצמי!

ההצלחות שלנו ( גם הקטנות, ואולי בעיקר הקטנות) הן הדרך שלנו. המסע שלנו בעולם הזה. אנחנו עובדים קשה עבורם. וגם לרוב, הצלחות משמעותיות לנו מגיעות אחרי לא מעט כישלונות.

ניקח הצלחה קטנה כדוגמא:
אני זוכרת שכאשר התחלתי לתרגל מיינדפולנס היה לי קשה להתמיד בהתחלה.
ובפעם הראשונה שתרגלתי רצוף למשך 10 ימים ממש התרגשתי! כמובן שמיד הורדתי את עצמי עם המחשבה: “למה את מתלהבת? היית אמורה להצליח לעשות את זה כבר ממזמן”.

לא רק שלא הסכמתי להכיר בכך שזאת הייתה הצלחה, הייתי שיפוטית כלפי עצמי שלא הצלחתי לעמוד המשימה הזאת כבר מוקדם יותר.

במקום, לראות את ההצלחה של לתרגל 10 ימים רצוף, אחרי הקושי הגדול שהיה לי להתמיד בהתחלה.
למה לא להרשות להתלהבות ולהתרגשות שלי להיות נוכחים עוד כמה רגעים?
למה לא לחגוג את ההתגברות שלי על הקושי?
יותר מכך, לחגוג את עצמי!
את המסע שעברתי עם התרגול (אפילו אם הוא קטן)!
התגברתי על משהו שהיה לי מורכב,
ואם זאת לא סיבה לחגוג את עצמי, אז מה כן?

2. אנחנו שמחים יותר כאשר אנחנו חוגגים את ההצלחות שלנו עם מישהו נוסף

מכירים את שאנשים אומרים: “מה שווה כל ההצלחה הזאת אם אין לי מישהו לחגוג איתו?”
וזה באמת נכון. כל הישג או הצלחה כיף יותר עם אדם נוסף.
אבל מה אנחנו עושים? אנחנו מחכים שההצלחה תהיה ממש ממש גדולה כדי לחגוג אותה עם האדם הנכון. בפעמים אחרות, אנחנו מחכים לאדם הנכון, כי בלעדיו ההצלחה לא שווה הרבה.

ושוב, אנחנו מרחיקים מאיתנו את הזכות לחגוג את ההצלחות שלנו.
אנשים שאוהבים אותנו, יאהבו גם לשמוע על ההצלחות שלנו. קטנות וגדולות.
יותר מכך, הם ישמחו לשמוע שהצלחנו לסיים את הפרויקט שעבדנו עליו בשבועות האחרונים. הם יפרגנו כשנספר להם על הדרך שעברנו.

ואם אנחנו פוחדים שהם יתבאסו,
או ירגישו רע מלשמוע שאנחנו הצלחנו?
האם זאת באמת חברות שאנחנו רוצים?


אני לא חושבת שאנחנו עושים לאף אחד טובה כשאנחנו מצניעים ומקטינים את מי שאנחנו.
תאמינו בחברים שלכם, במשפחה, בני / בנות הזוג.
הם אוהבים אותכם, והם ישמחו לשמוע על כל הצלחה שלכם.
יש ציטוט שאני מאוד של מריאן ויליאמסון מתוך הספר “בחזרה לאהבה”:

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום-דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד.

לחגוג הצלחה עם אדם אהוב


3. יותר מידי קל להתמקד בשלילי. מה אני עושה כדי להתמקד בחיובי בחיי?

גם ככה, בלי שנתאמץ יותר מידי, לראש שלנו נכנסות מחשבות שליליות ולא נעימות. והחיים עצמם מביאים לנו לא מעט אתגרים. למה שנוותר על הזכות לחגוג משהו חיובי וטוב שקרה לנו?

ההצלחות שלנו הם חלק מהדברים הטובים שקורים לנו,
הם מעלים בנו שלל תחושות חיוביות:
התרגשות, שמחה, מוטיבציה, תחושת מסוגלות עצמית, הערכה כלפי עצמנו ועוד…
למה שנוותר על לעצור על הרגעים הטובים?
כל כך הרבה אנשים מחפשים דרכים להיות חיוביים יותר, אפטימיים יותר,
אז זאת דרך נפלאה להכניס את חיובית לחיינו!


חגיגת הצלחות: איך עושים זאת?

אין דרך נכונה או לא נכונה.
מה שחשוב הוא שנעצור, נשים לב להצלחות שיש לנו במהלך השבוע,

או אפילו במהלך היום.
ובאמת נעצור עליהן.

סיימת פרוייקט קטן או גדול בעבודה? – זאת הצלחה.
הגעת ליעד ששמת לעצמך? – הצלחת!

דברים שקשה לנו לעשות ועשינו, גם הם הצלחה:

שיתפת אדם אחר במשהו אישי? איזה כיף!
פרסמת פוסט ברשת חברתית והתגברת על הבושה? – מדהים!

ועכשיו, כל מה שנותר היא למצוא את הדרך להיות נוכחים עם התחושה של ההצלחה, וכך לחגוג:

  • לספר למישהו אחר על ההצלחה שלי.
  • להרים כוס יין ולעשות לחיים.
  • להכין את הארוחה האהובה עלייך.
  • לעשות משהו כיפי עבורך.
  • לכתוב משפט שיזכיר לך את ההישג ולתלות על הקיר
  • לפתוח קבוצת וואטסאפ עם מישהו אהוב ושם לתעד כל הצלחה קטנה 😉💪

    ויש עוד אין ספור דרכים!
    העיקר שנעצור וניתן להצלחות שלנו מקום ראוי בשגרה שלנו.

    שתפו אותי בקבוצת הפייסבוק או בהודעה אישית,
    בעוד רעיונות שלכם:

    מהי הדרך שלך לחגוג הצלחות?



על מי חשבת בזמן שקראת את הפוסט? למי יעזור לחגוג הצלחות יותר?
שתפו את הפוסט ועזרו לי להפיץ את החגיגת הצלחות בחיינו!

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. רותם

    מסכימה לגמרי!
    לי יש בבית צנצנת אושר- בסוף כל יום אני רושמת על פתק 3 רגעים של אושר שהיו לי במהלך היום.
    מאמינה שגם אם יצא שהיה לי יום לא משהו, עדיין יהיו 3 רגעים לפחות – גם אם היו לשניות, שגרמו לי לאושר ועשו לי טוב ושמח על הלב

    1. michalmindfulness

      איזה כיף! מה שאת מתארת זה תרגול הכרת תודה (יש פוסט נפרד עליו בבלוג) כמה דברים שעשו לנו טוב במהלך היום 🙏🙏 חגיגת הצלחות מתקשר באופן ישיר ללהיות מסוגלים לשים לב לדברים הטובים שקורים לנו!

  2. אדר

    ממש ככה! תודה על תזכורת מהממת!

כתיבת תגובה