איך להתמודד עם חרדה בקלות ומהירות?

מהי חרדה?

לפני שנתחיל לדבר על איך מיינדפולנס יכול לעזור לנו עם חרדה, חשוב שניקח רגע ונגדיר מהי בעצם חרדה?
מצב נפשי אשר מלווה בתחושות פיזיות שגורמות לנו להרגיש במצוקה ואפילו פחד מגורמיים לא הגיוניים או מציאותיים.

עכשיו, כשנתנו את ההגדרה "הקלאסית" אשמח להוריד מעט את הסטיגמה סביב שהנושא הזה.
חרדה לא חייבת להיות "התקף חרדה" גדול ודרמטי, או מצב נפשי מצוקתי ומסכן.
היא בנויה ממחשבות ותחושות. ייתכן שלחלקנו יעלו מחשבות מאוד מפחידות ולחלקנו דאגה מתמתדת ולחץ יגרמו לתחושה.
ובלא מעט מהמקרים, ייתכן שפשוט נרגיש עומס, עייפות ובלאגן בראש.

הרבה משתפים אותנו שהם מרגישים בושה, ואפילו אשמה סביב התחושה או אפילו התקפי החרדה שהם מרגישים. כאילו שזאת אשמתנו שהתחושות האלו עלו בנו.
אבל זאת היא רק השיפוטיות שלנו כלפיי עצמנו.

איך עולם המיינדפולנס מציע לנו להתמודד עם תחושת החרדה?

שלב ראשון: זיהוי התחושות והמחשבות

ברגע של חרדה ודאגה (ולמעשה כל תחושה האחרת) נוצר מעין בלאגן בראש שלנו.
אנחנו מרגישים רגשות בתוכנו, חושבים מחשבות ומרגישים תחושות מהסביבה.
אולי הבלאגן הזה אפילו גדול יותר, כאשר נוספת לו שיפוטיות על כך שאנחנו בכלל מרגישים את זה, ועל כך שאנחנו לא מבינים מה קורה.

בשלב הראשון נבקש מעצמנו להתבונן בתחשות והמחשבות שלנו ובעצם להבין מה קורה. ללא שיפוטיות (חשוב!). ננסה לשים לב לאותן מחשבות חרדתיות, אותן דאגות שעולות בנו ולא פחות חשוב לאן הן ממשיכות באופן עצמאי? הרי המחשבות שלנו לרוב ינדדו מעצמן, ובכך נגיע למסקנות והבנות בצורה אוטומטית.

חשוב להבין ואפילו לשנן (!):
מחשבה היא רק מחשבה, היא לא עובדה, אמת או המציאות.
ואנחנו יכולים לבחור לא להאמין להן.

ברגע שזיהנו שהמחשבה חרדתית או מודאגת, חשוב לעצור את רצף החשיבה האוטומטית שעתיד לבוא בכל רגע, ולעזור לעצמנו להתחבר חזרה למציאות, לרגע ההווה.
איך עוצרים את החשיבה האוטומטית (הטייס האוטומטי?) ובכן, זה השלב השני.